אודות נתנאל עמית: דצמבר 2010

סיפורה של תמונה

תמונה זו צולמה בסוצ'ובה אחרי מלחמת העולם השנייה ואחרי שסבא נתנאל עלה לישראל.

בתמונה מופיעים אביו ירחמיאל, אמו מינה אחותו חיה ואחותו הקטנה בלה. כדי שתהיה תמונה של כל המשפחה ומאחר וסבא נתנאל לא היה כי עלה לישראל, לקחו את תמונתו לסטודיו והציבו אותה ביניהם. כך קיבלו תמונה של כל המשפחה.

אבא מתי

אבי מתיתיהו עמית הנקרא בשם מתי, נולד לנתנאל (ז"ל) וחיה עמית. לאבי אח מבוגר ממנו בשם שגיב ושתי אחיות צעירות ממנו אטליה (דלית) ונעמי.
ילדותו עברה עליו על הכרמל בחיפה. מהבית שלו ניתן היה לראות ביום יפה את החרמון ואת ראש הנקרה. הבית היה באותה תקופה די מבודד וסביבו היו חורשות של אורנים שבמהלך השנים נכרתו בשביל לבנות בתים.
אבי טייל הרבה בחורשות, לפעמיים עם המשפחה לפעמים עם החברים ולפעמים גם לבד. במקום ללכת אל חברים דרך הכביש היה עובר דרך החורשות, גם בלילות.
לאבי הייתה כלבה מסוג קולי. הוא אהב לשחק ולטייל איתה. לכלבה לא הייתה רצועה והיא הייתה הולכת לידם בטיולים. כשהיא רצתה לעשות את צרכיה היו פותחים לה את הדלת, היא הייתה יורדת וחוזרת לבד אחרי כמה זמן.
אבי למד בבית הספר היסודי "אחוזה" ובתיכון עירוני ה' בחיפה.
מתקופת בית ספר היסודי סיפר אבא מספר אירועים שנחרטו בזכרונו:
אבא היה תלמיד טוב במתמטיקה. המורה גילתה שהוא רושם רק תשובות ללא התרגיל וללא דרך, והורידה לו ציונים ושלחה אותו להקבצה ב'. אחר כך בכל זאת עלה להקבצה א' .
אבא לא היה מצליח ללמוד קטעים בע"פ והמורים לא האמינו לו. פעם שהיה צריך ללמוד בע"פ את שירת הים, לא הצליח. לכן הוציאו אותו מהכיתה עד שילמד. אחרי שלושה ימים החזירו אותו למרות שלא הצליח ללמוד בע"פ את שירת הים.
פעם השתתף אבא בתחרות ביה"ס בשח. אחרי שהפסיד במשחק הראשון אח שלו צעק עליו. אחר כך הוא ניצח בכל המשחקים וזכה במקום ראשון.
באותה תקופה היו משחקים הרבה בגולות וגוגואים. בסוף כל קיץ היו לו ערמות גוגואים ענקיות.

זיכרונותיו מהחטיבה והתיכון:
ליד החטיבה היה צינור ניקוז גשם מכל הוואדי, ובו כמעט היה ניתן לעמוד. הילדים היו עושים בו תחרויות ריצה בחושך כאשר רצים ומתכופפים. אבא היה ממש טוב בתחרויות אלה, כי היה יחסית נמוך.
היות שבאותם שנים לא היו לרוב הילדים מחשבים, היה אבא נשאר במעבדת המחשבים בבית-הספר עד שעות מאוחרות. למספר ילדים היה את המפתח. הם היו "בשקט" כאשר השרת היה בודק שבית-הספר "ריק", ואחרי שהיו גומרים "לשחק" היו מתגנבים החוצה.
התיכון היה בתחתית ואדי, כדי להגיע לתחנת אוטובוס היה צורך לעלות בצהרים מאות מדרגות. לפעמים היה נוסע באופניים. להגיע לבית הספר היה מאוד מהר (הכל ירידות תלולות). אבל הדרך חזרה הייתה "ארוכה" יותר.
תחביבים: בתור ילד הלך להתעמלות וכדורסל, אבל לא אהב כדורסל. אחר הלך לצופים, ומאוחר יותר לצופי-ים. תחביבים נוספים: שח, בניית קיטים באלקטרוניקה, טיסנאות, ושנה הלך לחוג אווירונאוטיקה בטכניון, כמו כן אהב לתכנת מחשבים.
במסגרת חוג טיסנאות היה מטיס טיסנים עם כבלים (שטסו במעגלים סביב המטיס) ומשתתף בתחרויות הטסת טיסני מנוע גומי.
אבא התגייס לצבא לקורס תכנות של ממר"מ והיה צריך לחתום 4 שנים קבע. הוא שרת בחיל אוויר. במהלך הצבא יצא לקורס קצינים, ואהב מאד את השרות בשטח. בשרותו הצבאי עבד כמהנדס תוכנה של אביוניקה של 16 F. תוך כדי שרות למד וסיים תואר ראשון בפיזיקה ומחשבים, והשתחרר כדי ללמוד תואר שני בפיזיקה. את התואר השני סיים אחרי שאני נולדתי.
מאז עבד אבא בפיתוח מערכות תקשורת מסוגים שונים ורשם מספר פטנטים. היום אבא אחראי על פיתוח מערכת רפואית לטיפול בלב.

אמא ליאורה

אימי ליאורה נולדה להוריה עדה ויצחק הולנד. שמה ניתן לה על שם סבה ליאו שנפטר כשהיה אביה בן 17.בילדותה גרה במושבה רעננה ולמדה בבית הספר היסודי על שם "מגד" ובבית הספר התיכון על שם "אוסטרובסקי".היא השתתפה בילדותה בחוגים קרמיקה וטיסנאות. בתיכון הצטרפהלגדנ"ע קליעה ולמועדון הקליעה של מכבי רעננה והקדישה לכך זמן רב. בצבא שרתה אמי בחיל מודיעין בתפקיד צפתית.לאחר הצבא ובמקביל ללימודיה באוניברסיטה המשיכה בקליעה פעילה והחלה לנהל את מועדון הקליעה. היא המשיכה בכך עד שנולדתי. אמי למדה תואר שני בלימודי עבודה ותואר ראשון בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה.בזמן לימודיה באוניברסיטה אימי עבדה במרכז הקליטה ברעננה. במהלך השנה לימדה ילדים עולים חדשים עברית ועזרה להם בהכנת שיעורי הבית ובחופשים ארגנה קייטנות לילדים העולים. בתום לימודיה לתואר שני עבדה במכון לייעוץ בבחירת מקצוע כמנתחת עיסוקים, כלומר לומדת מה עושים בכל עיסוק ומה הדרישות לעבודה בכל עיסוק.אמי נבחרה על ידי הוועד האולימפי בישראל להשתתף ב"אקדמיה אוליפית" המתקיימת באולימפיה ביוון פעם בארבע שנים ומשתתפים בה נציגים מהמדינות החברות בוועד האולימפי. האקדמיה האולימפית משתתפים ספורטאים שהשתתפו באולימפיאדות, מאמנים, סטודנטים לספורט ופעילים בספורט האולימפי. אימי השתתפה במשלחת מטעם רוטרי ישראל לנמביה ודרום אפריקה. במהלך הסיור ביקרו במועדוני רוטרי רבים ובמקומות בהם מועדונים אלה תורמים לקהילה. אימי הייתה האישה הראשונה שהתקבלה ל"רוטרי ישראל" ואחת משתי נשיאות המועדון הראשונות בארץ.כיום היא עוסקת בניהול תוכן של אתר אינטרנט.

אודות נתנאל עמית

יום ראשון, 12 בדצמבר 2010

מסלול חיי סבא נתנאל

אבא מתי

אמא ליאורה

אחי הגדול אופק

אחותי התאומה גל